האם יש צורך להחזיק מגילה כשרה?

תשובה:

שלום לשואל הנכבד.

הנה אם באמת שומעים בקשב כל מילה מהשליח ציבור הקורא אין צורך במגילת אסתר כשרה, שהרי הלכה פשוטה היא ששומע כעונה. הבעיה מתעוררת כשהשומע לא שמע היטב כל פסוק או אפילו איבד שמיעת תיבה אחת מן הקורא כמו שמצוי כן בגלל רעש או ישיבה רחוקה מהבעל קורא, או משום כל סיבה אחרת. (אגב, ישיבה מרחוק רלוונטית במיוחד לנשים, אף שגם הן חייבות במצוות שמיעת המגילה כמו האנשים).

וזאת שכיון שאם אדם לא שמע ולו אפילו מילה אחת מקריאת הקורא ממגילה כשרה לא יוצאים ידי חובת מצוות קריאת המגילה (רשב״א סימן תסז ור״ן מגילה יח, א), ולכן הפתרון לזה הוא לעקוב אחר קריאת הקורא מתוך חומש שלפניו, ואז אם חוששים שמא לא שמעו תיבה מסוימת יש לקרותה מתוך החומש ולהמשיך לקרוא עד שמגיעים לאותו מקום שהבעל קורא נמצא, בכך נחשב לו שקרא את המגילה. אכן קריאה כזו שחלקה היתה מן החומש או כל ספר שאינו נחשב כמגילה כשרה מקיימים את המצווה רק בדיעבד. וחשוב לדעת שאין לדלג שום תיבה בקריאה או לקרוא שלא כסדר שהדברים כתובים, דהיינו שלא ישלים תיבה שחיסר אלא אם כן ימשיך לקרוא את כל הכתוב אחריה כסדר.

והנה כיון שרבים אינם יכולים להגיע בקריאתם עד הבעל קורא כיון שלעיתים הבעל קורא זריז יותר בקריאתו לכן נמצא שאינם יכולים לצאת ידי חובתם כלל כיון שאין לקרוא מתוך החומש שלפניו את רוב המגילה. הרוצה להימנע מבעיה זו יחזיק בידיו מגילה כשרה ובאופן זה ישתדל השומע לקרוא את מה שלא שמע ולהגיע בקריאתו אל הקורא, ואם אינו מגיע יקרא את כל המגילה מתוך הקלף הכשר שלפניו ובכך יצא ידי חובה לכתחילה.

וכך כתבו המשנה ברורה (סימן תרפט ס״ק יט) והגר״ע יוסף (בחזו״ע פורים עמוד עט) שראוי לכל אחד שיהיה לו מגילה כשרה ולקרוא בלחש מילה במילה, מכיון שאי אפשר לשמוע משליח הציבור מחמת הרעש והבילבול שמכים בעצים ומשמיעים קול, וראוי לכל ישראל לנהוג כן.

בעיה נוספת שקיימת לאלו שקוראים מתוך החומש היא שאנשים נוטים "לחלום" במהלך הקריאה מחמת אריכותה, וכתבו כמה פוסקים (ראה דברי הגרי״ש אלישיב באשרי האיש פרק מג ה״ז) שיתכן שאין יוצאים כך ידי חובה.

מלבד מה שכתבנו לעיל ישנו יתרון נוסף לאלו שיש להם מגילה כשרה והוא שרשאים הם לברך את ברכות המגילה בעצמם במקום לשמוע את הברכה מהקורא (בן איש חי תצוה הלכה יא חיד״א בברכי יוסף סימן רצה סק״ה).

בנוסף הבית יוסף (סימן תרצ מהרשב"א ח"א סימן תסז ותשכז) מסביר שאין לקרוא בפיו מן החומש אלא רק לעקוב בקריאה בלי לומר דבר בשפתיו, וזאת מכיוון שהקורא בפיו נותן דעתו על קריאתו וכיון שאינו קורא ממגילה כשרה אין הוא יוצא כך ידי חובתו, אולם אם יש לפניו מגילה כשרה רשאי הוא לקרוא ממנו בשפתיו שהרי אם יתן דעתו על קריאה זו עדיין יצא ידי חובה לכתחילה.

עוד נקודה שיש לברר היא מה יעשו יוצאי עדות אשכנזי הנמצאים במקום בו יש רק קריאה בנוסח ספרדי או להיפך? הנה אף שהפוסקים מתירים לצאת ידי חובה בנוסח שונה משל השומע, וזאת מכיוון שהמגילה נקראת בכל לשון (הגרי"ש אלישיב ספר יבקשו תורה עמוד קל). אולם יש לדעת שקריאה זו נחשבת רק לדיעבד (חזו"ע עמוד פ ותשובות והנהגות ח"א סימן תא). לכן הרוצה לצאת ידי חובתו באופן הראוי ביותר לכתחילה יקרא ממגילה כשרה עם הבעל קורא בפיו. אולם כיון שאין להפריע לשומעים האחרים הנמצאים בקרבתו לכן יקרא בלחש.